מה זה מחלת גבהים? ואיך אפשר למנוע אותה?

עונת הקיץ היא עונה בעייתית מבחינת מזג האוויר כשמטיילים במזרח. ברוב האזורים (כולל מרבית הודו ודרום מזרח אסיה) מדובר בעונה של מונסונים, ולא פשוט למצוא מקום שאין בו גשם.

בכל רחבי תת היבשת ההודית יש מונסונים בקיץ, ולכן הרבה מהמטיילים באזור נוסעים בעונה הזו לאזור לאדאק שבצפון הודו.

לאדאק הוא חבל ארץ מדברי גבוה מאוד (בין 3000 מטר מעל פני הים בעמקים ועד 6500 מטר בפסגות ההרים), האזור מוקף ברכסי ההימלאיה וקראקורם (Karakoram) וגשמי המונסונים לא מגיעים לשם.

לפני שעולים לגבהים שכאלה, אם בזמן טיול רגלי או אם טסים כדאי ומומלץ להכיר את כללי הזהירות.

רמות החמצן הנמוכות בגובה יכולות לגרום לבעיות למטיילים המגיעים ליעדים הגבוהים מ – 2400 מטר

(8000 רגל) מעל פני הים. הדרך הטובה ביותר להימנע מבעיות היא לעלות בהדרגה. אם עולים מהר

(כמו בטיסה למשל), יש לשקול לקחת תרופות שמונעות מחלת גבהים.

 

עליה לגובה בהדרגה

  • אם אתם מתכננים לעלות לגובה ולישון שם, תעלו בהדרגה:
    אל תעברו מגובה נמוך לשינה בגובה של יותר מ-2700 מטר (9,000 רגל) מעל פני הים ביום אחד. מומלץ לבלות כמה ימים בגובה של 2400-2700 מטר לפני שממשיכים לגובה גבוה יותר, כדי לתת לגוף זמן להסתגל לרמות חמצן נמוכות.
  • ברגע שעולים מעל 2,700 מטר, יש לישון בגובה של לא יותר מ500 מטר מעל מקום הלינה בלילה הקודם. עבור כל עליה של 1000 מטר מומלץ לבלות יום ללא עלייה נוספת.
  • במשך היום כדאי לעלות לגובה גבוה יותר ואז לרדת למקום שישנים בו. זה פחות מסוכן לעלות לגובה גבוה יותר ואז לחזור לגובה נמוך יותר כדי לישון.
  • אין לשתות אלכוהול או לעשות פעילות גופנית קשה במהלך 48 השעות הראשונות לאחר הגעה לגובה של מעל 2400 מטר.
  • לפעמים המסלול לא מאפשר עלייה הדרגתית. אם זה המקרה, כדאי לדבר עם רופא על מרשם לתרופה למניעת מחלת גובה.

 

סימפטומים למחלת הגבהים

כדאי להכיר את הסימפטומים של מחלת גבהים, כדי שתוכלו לנקוט צעדים למנוע החמרה.

יעדים רבים בגובה רב הם מרוחקים וחסרי גישה לטיפול רפואי ולכן מניעת מחלת הגובה עדיפה על פני צורך בטיפול.

  • הסימפטומים של מחלת גובה דומים לאלה של הנגאובר מאלכוהול: כאב ראש, עייפות, חוסר תיאבון, בחילות והקאות. ילדים שאינם מדברים יכולים פשוט להיראות מטושטשים, ולכן יש להיות עירנים ובמיוחד כשמטיילים עם ילדים. במקרים קלים ניתן לטפל במשככי כאבים להקלה על כאב הראש, והתחושות יחלפו לבד בתוך כמה ימים.
  • אנשים עם חשד למחלת גובה לא צריכים להמשיך לעלות עד שהם התרגלו לגובה בו הם נמצאים. אם הסימפטומים מחריפים בזמן מנוחה באותו הגובה, חייבים לרדת חזרה.
  • מחלת גבהים יכולה לגרום לבצקת מוחית. הסימפטומים כוללים עייפות קיצונית, נמנום, בלבול ואובדן קורדינציה. זה מצב נדיר, אבל יכול להיות קטלני. אם הוא מתפתח, האדם חייב לרדת מיד לגובה נמוך יותר.
  • תוצאה חמורה נוספת של מחלת גובה היא בצקת ריאות. הסימפטומים כוללים חוסר נשימה, חולשה ושיעול. אדם עם סימפטומים כאלה צריך גם לרדת בגובה, וייתכן שיהיה צורך טיפול בחמצן.

 

מחלות רקע

אנשים עם מחלות רקע צריכים לדבר עם רופא לפני טיפוס לגבהים, בעיקר מדובר על אנשים עם מחלת לב או ריאות, או חולי סכרת.

נשים בהריון יכולות לעשות טיולים קצרים לגבהים, אבל הן צריכות להתייעץ עם הרופא שלהם.

לרוב ממליצים לנשים בהריון לא לישון בגבהים מעל 3,500 מטר.

 

תהנו, תטיילו ותהיו ערניים.

שלכם, שירי.