שלשולים כשמטיילים, מה לעשות?

הסטטיסטיקה טוענת ש 30-70% מהמטיילים סבלו משלשולים בזמן הטיול,

תלוי כמובן באזור הטיול ובעונה. וסביר שיסבלו יותר מפעם אחת.

בעולם המטיילים ישנה הנחיה לאכול רק מה שאפשר לבשל, להרתיח או לקלף.

זה כמובן נפלא ככלל אצבע.

כשהגענו למזרח היינו מאוד מקפידים על כלל האצבע: לא אכלנו ירקות ופירות טריים ואם כן, רק כאלה שאפשר לקלף (אח.. כמה התגעגענו לענבים!). היינו שוטפים את הירקות והפירות במים מורתחים לפני הקילוף ולא אכלנו בכלל אוכל רחוב, וכמובן שצחצחנו שיניים רק עם מים מינרלים.

עם הזמן, הכללים התרופפו והיום אנחנו אוכלים הכל (זאת לא המלצה רפואית…).

 

מה אני ממליצה לעשות כדי להימנע מבעיות בטן?

  • מים – ברוב במקומות במזרח מי ברז אסורים לשתיה. גם המקומיים משתדלים לא לשתות אותם וחשוב מאוד להקפיד על העניין. שימו לב גם לקוביות הקרח כי יש מצבים שהם הוקפאו ממי ברז וכדאי לשאול מראש או להימנע מקרח. גלידה מקומית שאינה ארוזה עשויה פעמים רבות להיות עשויה ממים שאינם נקיים אז עדיף להימנע.
  • אוכל – היגיינה ירודה במסעדות היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לשלשול מטיילים. אני ממליצה להפעיל את ההגיון הבריא: תאכלו רק במקומות שנראים לכם נקיים, ושהתחלופה בהם גבוהה. יש להיזהר במיוחד באכילת בשר וביצים – תוודאו שהם מבושלים היטב.
  • ההמלצה הגורפת אומרות לא לאכול אוכל רחוב – אבל היי, אנחנו באנו להנות ולחוות, לא? אז תאכלו, אבל בתשומת לב, דווקא באוכל רחוב שמבושל לפניכם אפשר לראות מה שמים ואיך מבשלים.
  • ניקיון – אני ממליצה לשטוף ידיים לפני האוכל. במידה ויש מים זורמים וסבון (בהודו כמעט תמיד יש) זה הכי טוב ואם לא, אני תמיד מחזיקה בתיק בקבוק אלכוהול לניקוי ידיים – אם אין מים וסבון, אז משתמשים באלכוהול לחיטוי.
  • פרוביוטיקה – יש מחקרים מסוימים מראים שפרוביוטיקה יעילה במניעת שלשול מטיילים ומגינה על הקיבה. הפרוביוטיקה שנמצאה מועילה מכילה Saccharomyces boulardii תערובת של  Lactobacillus acidophilus and Bifidobacterium bifidum.
  • חיסונים – אין  חיסונים המגינים מפני שלשול מטיילים אבל אני מזכירה בהקשר הזה את החיסון לצהבת A (וירוס שעובר דרך אוכל ומים מזוהמים) וטיפוס הבטן (חיידק שעובר דרך אוכל ומים מזוהמים, וגורם למחלה קשה שיכולה להיות מסכנת חיים). יש גם חיסון לכולרה למי שנוסע למקומות שזה רלוונטי בהם, ממליצה לבדוק לפני הנסיעה.

 

אז מה הם הסימפטומים?

  • כאבי בטן קלים ושלשול עד כאבי בטן חזקים, חום, הקאות ושלשול דמי.
  • "קלקול קיבה", נגרם רעלנים של חיידקים שנמצאים באוכל, מאופיין בהקאות ושלשולים שמתחילים תוך כמה שעות מאכילת אוכל נגוע. לרוב חולף לבד תוך 12 שעות.
  • רוב השלשול במטיילים נגרם מחיידקים, מיעוט מוירוסים ומטפילים.
  • שלשול חיידקי לרוב חולף לבד תוך 3-7 ימים, שלשול ויראלי תוך יומיים עד שלושה. שלשול שנגרם מטפלים יכול להימשך שבועות עד חודשים אם אינו מטופל.

מה עושים כשמשלשלים?

  • נחים, ושותים הרבה. חשוב להקפיד לא להתייבש, בעיקר כשמדובר בילדים.
  • אם לא מרגישים רעב לא חייבים לאכול ורצוי רק לשתות. מי שרעב יכול לאכול כרגיל.
  • במידה וילדים משלשלים או מבוגרים הנמצאים במצבים קשים של איבוד נוזלים, רצוי לתת ORS – oral rehydration solution . זוהי אבקה המכילה מלחים. זמינה לקנייה בד"כ בבתי מרקחת מקומיים ללא צורך במרשם.
  • מכינים את התמיסה ע"י ערבוב עם מים (נקיים!) לפי ההוראות. התמיסה מונעת התייבשות ומשפרת את ההרגשה. אם אתם מטיילים עם ילדים, כדאי לקחת איתכם כמה שקיות כאלה באופן קבוע בתיק התרופות.
  • תרופות שמרגיעות את התכווצות המעיים, כמו loperamide (סטופ איט) יכולות להקל על כאבי הבטן להפחית את כמות השלשולים. כדאי לקחת אם צריך לטוס או לפני נסיעה ארוכה ואפשר לתת גם לילדים.
  • אנטיביוטיקה: אין סיבה לתת אנטיביוטיקה לכל מחלה שלשולית. במקרה ומדובר בשלשול חיידקי (ובהנחה שהאנטיביוטיקה מתאימה לחיידק שגורם את המחלה), אנטיביוטיקה מקצרת את המחלה בממוצע של יום אחד. אם מדובר במחלה בינונית עד קשה, או שהשלשול דמי – כדאי לפנות לרופא ולשקול צורך בטיפול.
  • פרוביוטיקה יעילה בזמן שלשול, מקצרת את זמן המחלה מקלה על הסימפטומים.

מתי לדאוג?

  • אם מקיאים או משלשלים ללא הפסקה ואם המצב הכללי של החולה לא טוב.
  • ילדים קטנים, אצלם יש יותר סיכון להתייבשות.
  • אם השלשול דמי (דיזנטריה).
  • אם השלשול נמשך יותר משבוע.

בכל מקרים האלה אני ממליצה לפנות לרופא וקבלת טיפול.

טיול נעים!